פרשת אונס בת ה-5 במודיעין עילית עוד נחקרת, ולא ברור אם יש אמת בדיווח או לא. ועדיין, פעילים במגזר מברכים על שבירת השתיקה בנושא הפדופיליה
כתבה מתוך אתר הארץ
סימני שאלה רבים אופפים עדיין את סיפור האונס של ילדה בת 5, שהיה-או-לא-היה במודיעין עילית, ומוקדם מדי להסיק מסקנות. רכזת הגנים בעיר, שהיא המקור לפרשה שפורסמה השבוע ברעש גדול, טענה בגרסה שמסרה במשטרה וגם בראיון לערוץ 2, כי בדתה את הסיפור מתחילתו ועד סופו רק במטרה לעורר דיון ציבורי פנים-חרדי, ואז איבדה שליטה על הבדיה. בכל זאת, בווידויה הטלוויזיני היא אמרה משפט ממנו השתמע כי אכן היתה תקיפה. עסקנים בעיר החרדית מיהרו להגיד כי פרשת האונס היא אחת מעלילות הדם החמורות שנרקמו נגד הציבור החרדי זה עשרות שנים. האם זהו רישיון להמשיך לטאטא מקרים של תקיפות מיניות בציבור החרדי? האם פרשת האונס במודיעין עילית הזיקה או הועילה למעגל ההשתקה?
עו"ד רבקה שוורץ, שלפני כמה חודשים ייסדה ארגון ראשון מסוגו בחברה החרדית, "מן המיצר", המספק ייעוץ משפטי וליווי לנפגעי עבירות מין חרדים, משוכנעת כי השבוע החולף פירק לבנה בחומת השתיקה. "הדיון הציבורי שהתפתח השבוע ברחוב החרדי הרבה יותר רלוונטי מהשאלה אם היה או לא היה", אמרה, "עצם זה שדיברו על זה, עצם זה שלא היה בית במודיעין עילית שלא עסק בזה, זה הישג אדיר והצלחה. יכול להיות שזה קרה אפילו מבלי שיש קורבן אמיתי, אבל השיח סביב זה העלה המון סיפורים אמיתיים. פתאום נזכרו שאיזה מלמד בחיידר עשה כך וכך. בתוך יומיים קפצו הרבה סיפורים. זה נתן אומץ לאנשים לדבר על זה, ובשלב הבא גם ייתן להם אומץ להתלונן, וזה הישג אדיר מבחינתי". שוורץ מוסיפה כי רבים כעסו בעקבות התלונה, "ראו בזה עליהום, אבל הם לא התחבאו. בפעם הבאה שיקרה משהו, אנשים פחות יהססו".
מנחם רוט, שבשנה שעברה השלים את סרטו "רדוף", המטפל בתקיפה המינית שעבר כילד בתוך קהילה חרדית מסוגרת, וישודר בחודש הבא בערוץ 10, אמר כי "רעש זה תמיד דבר טוב בדברים האלה. זה מזעזע עולמות, יש ויכוח ציבורי, וזה הדבר הכי חשוב".
שוורץ ורוט אומרים כי הדיון הציבורי סביב עבירות מין במגזר החרדי לוקה בלא מעט פוליטיזציה והכללות. בכמה מכלי התקשורת נאמר השבוע, בהסתמך על עמותות שונות, כי עבירות מין נפוצות יותר במגזר החרדי. בשנת 2012 טיפל משרד הרווחה בכ-2,400 מקרים של תקיפה מינית בישראל שבהם הקורבנות היו ילדים בני 12 ומטה. סמנכ"ל המשרד מנחם וגשל גילה השבוע, כי מבין המקרים הללו 150 טופלו במרכז הייחודי לחרדים המטפל בערים בני ברק, מודיעין עילית ואלעד. במשרד אומרים, כי ממוצע התיקים הנפתחים בערים החרדיות דומה לממוצע בערים הלא-חרדיות.
פעילים שונים שעוסקים בעניין בציבור החרדי, מבהירים כי הניסיון להשוות בין האוכלוסייה הכללית לאוכלוסייה החרדית חסר טעם, ומסיט את הדיון מהעיקר. "אנחנו לא עושים תחרות, אנחנו לא מחפשים השוואות, זה לא מעניין. פה יש יותר ילדים. זה לא יחסי, זה לא בדיקה נכונה", אמרה עו"ד רבקה שוורץ, שקוראת "להתמודד עם הבעיות הייחודיות של קורבנות חרדיים".
הטאבו בחברה החרדית על עבירות מין מוצק. שוורץ שותפה ברשתות חברתיות חרדיות, ובהן שמעה השבוע מעמיתים חרדים דברי הגנה נלהבים על הכלל שאוסר להתלונן במשטרה על עברייני מין, בגלל "דין מוסר". אם בקרב אליטות תקשורתיות התפתח דיון כזה, מה יגידו חרדים מהשורה שאינם מחוברים לכלי התקשורת הכלליים, לאינטרנט ולחיי החברה החילונית כמוהם?
בשנים האחרונות, בתהליך אטי, גוברת המודעות לסכנה. יותר ויותר רבנים ומשמרות צניעות, בעיקר בערים ירושלים ובני ברק, משתפים פעולה עם המשטרה ורשויות הרווחה; השנה הוכנס לכיתות לימוד בבתי ספר חרדיים לבנות ספר שנועד להגביר את המודעות להטרדות ותקיפות מיניות, בשם מוטב להיזהר.
אבל העלאת המודעות היא תהליך ארוך ומורכב, ובצדה נשמר גם מאזן של אימה מצד נפגעי העבירות. הקושי של החברה החרדית להתמודד עם מקרים של תקיפה מינית של ילדים בא לידי ביטוי במשפט שמגיע בימים אלו לסיומו. מדובר במשפטו של ראשון הנאשמים בפרשת הפדופיליה בנחלאות. הפרשה, שהוגדרה בתחילת הדרך "פרשת הפדופיליה הגדולה בתולדות המדינה", העלתה בדרכה את המודעות לסכנות הפדופיליה בקהילות חרדיות. בשיאה של הפרשה טענו תושבים בשכונה כי לא פחות מ-200 ילדים נפגעו על ידי רשת מתוחכמת של פדופילים והמשטרה עצרה 15 מתושבי השכונה בחשד למעורבות במעשים. אלא שעד מהרה הסתבר שעדויות הילדים שנגבו בידי חוקרי ילדים אינן מהימנות מספיק, רוב החשודים שוחררו ולבסוף הוגשו כתבי אישום נגד שלושה חשודים בלבד. אחד מהם, בנימין סץ, הורשע בשבוע שעבר בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום בשלושה ילדים, משפטם של שני הנאשמים האחרים נמשך.
סנגורי הנאשמים וכן אנשים שונים בשכונה העלו את האפשרות כי הפרשה רובה ככולה מקורה בפאניקה קבוצתית ולא בתקיפה אמיתית. הטענה היא שחברה מסוגרת כמו הקהילה החרדית בנחלאות לא ידעה כיצד להתמודד עם התופעה ונגררה לרדיפת שווא של אנשים תמימים. מנגד, חשו הורי הילדים המתלוננים כי המשטרה לא הצליחה לפצח את הקודים הפנימיים של הקהילה ולכן לא ייחסה אמינות לעדויות הילדים. עוד טענו ההורים כי דווקא משום שמדובר בחברה שמרנית וסגורה לא יכלו הילדים להמציא מעשים מעין אלו ולכן יש להאמין להם.
שוורץ, שהוסמכה כעורכת דין רק לפני חצי שנה, נחשפה לעבירות מין קשות במגזר במסגרת סטאז' בפרקליטות ובעקבות סיפור של השתקה שסיפרה לה חברתה בווידוי. "אחרי שנים של היכרות עם התחום, התיאוריה שלי היא שהרבה חרדים פוגעים בגלל חוסר מודעות שמעשה מסוים הוא עבירה, ובגלל חוסר מודעות לענישה בתחום. לדבריה, המשוואה של עבירה ועונש לא מספיק ברורה במגזר החרדי. "בעולם החילוני יש עבירה, יש עבריין, הוא נתפס והוא נענש, העיתון מספר הטלוויזיה מספרת. המסר ברור. במגזר החרדי התקשורת לא מדווחת. אין עיתון, אין איפה לשמוע מה קרה כשאדם חרדי עובר עבירה, אפילו אם הוא נענש, אף אחד לא יודע מה קרה לו. השכנים חושבים שהוא עבר לחו"ל. אחת ממטרות הענישה היא הרתעה, ואין את זה בציבור החרדי. יש שם תמיד מי שיסתיר".
עו“ד שוורץ: ”בעולם החילוני יש עבירה, יש עבריין ויש עונש. אצל החרדים אין מודעות“
צילום: אוליבייה פיטוסי
שוורץ מאמינה כי ההבדל הוא מהותי, "נוצרת כאן בורות לגבי העונש, אדם חרדי שעובר את העבירה מתוך דחף רגעי אומר לעצמו אני אסתדר עם אלוהים, זה עניין שלי. הוא לא יודע כמה זה חמור גם בעולם הזה. שיש גם פה מי שיכול להעניש אותו".
לדברי מנחם רוט, "התקשורת עוסקת יותר מדי במה החרדים שונים בטיפול שלהם בפגיעות מיניות אבל שוכחת שיש גם הרבה מן המשותף. לכל הורה לילד פגוע יש מבוכה וקושי להתמודד, זה חוצה מגזרים". מצד שני, הוסיף, "הבעיות של החרדים הן במסגרת הקהילה. חלק גדול מהקהילות החרדיות לא יודעות לטפל בכאלה דברים, ולכן צריך לחזק את האחריות של ההורים עצמם, לדעת שיש רבנים חשובים שמחייבים ללכת להתלונן, ומצד שני, צריך לחזק גם את המודעות של הילדים שלעולם לא ישמרו אצלם סודות. זה אמצעי ההגנה הכי חזק, לתת כלים לילדים".
